יום שלישי, 1 ביוני 2010

אופיו של דניאל



אני רוצה לספר לכם אל סיפור ילד הכרובית לילד קורים דניאל ההורים שלו הם ציפורה וגיעורה והוא ילד מיוחד ונחמד ואמיץ.
סער שחור ארוך,פנים לבנות העניים נוצצות כמו פנס של מכונית.
הוא ילד מיוחד במינו ונחמד במינו הוא נחמד מאוד אני רוצה שהיה לו אמון חברים אני רוצה ליהיות חבר שלו.
שם דניאל הוא שם שלי.

יום שלישי, 4 במאי 2010

יום כהילה ומישתרה

היה להם רובות מישתרתי יש לו 4 מצלמות ורובה 1.
היה ויתרינר שהוא מרפה חיות.
המישתרות ארו לנו סוסים.
ופלילים שאם מישהוא רוצאך מישהוא אחר שהוא ארג הוא משיר קף יד.
בסוף היה תיזמורת מישתקתית.
אסוף

העץ הקסום

אני רוצה לספר לכם על העץ הקסום.
העץ הקסום נותן את פרותו.
אורכו של עץ הקסום כ15 ומשקלו 400 גרם.
בתוך פרי הקקאו נימצעים זרעים הניקראים פולים.
הפולים מאורכים צבעים חום ושחור וטעמם מר מאוד אבל באחרך העץ הקסום הוא באצם עץ הקוקוס.
גילה חוקר אולנדי את עץ הקוקוס שהוא בארך עץ ההקסום.
אני לא קולקך אוהב שוקלד.
כי: מהפרות של עץ הקוקוס מיצרים שוקולד.
אסוף

יום שישי, 30 באפריל 2010

יום שישי, 9 באפריל 2010

תכנת רכבת

אני בחרתי בגילי כי: היא צדקה בקשר לזה היה אמיץ משלמון לעמוד בפסי רכבת.
אני מסקים יותר אים יובל כי:זה היה באמת מסוקן.
פתאום התעררה רוח חזקה העצים רעשו,ברקים הבריקו,רעמים רעמו וגשם אתחיל לרדת
פתאום הבריק ברק נוהא ופגע בפסי המסילה שלמון נבהל מאוד.

יום חמישי, 8 באפריל 2010

חויות מי חג פסח

אני והמישפחה שלי נסענו לפיקניק אני אבא שלי אחותי והחברה של אחותי והחבר של אבא שלי שיחקנו.
החבר של אבא שלי הוא פגע לחברה של אחותי ביד היא הלכה לבית חולים .
האצבה התפחה אני תפסתי פרפר ארתי לאנשים שאני תפסתי פרפר.
אני שחררתי את הפרפר הוא עף אני ניסיתי ליתפוס פרפרים ולא אצלחתי אחרקך אנחנו נסענו ונהנתי מאוד והיה לי כיף.

יום רביעי, 17 במרץ 2010

יום שלישי, 16 במרץ 2010

יום ספורט



יום ספורט הוא בריא יום ספורט הוא יום של כושר גופני.
בהוקי היינו צריחים להכניס גול בישביל לקבל נקודות.
אני נהנתי מאוד ואני הרגשתי שהבנים ינצחו במשחק של הפיהילות.
כי:יש לי את הקמע והבנים ניצחו במשחק והבנות גם שיחקו יפה ו כיבלנו על הבלוגים שלנו כדור של כול הכיתה ג'2 העלופים.

יום שישי, 12 במרץ 2010

יערות הגשם

לאנשים של קדור הארץ אנו נימצעים בסקנת הכחדה אז תפסיקו.
יערות הגשם הם שטחי האדמה גדולים שעצים גדלים בההם בצפיפות.
ולגובה של 80 מ"רוהיערות הגשם בגן העדן חיים.
יערותה הגשם הם נכחדים.
אני רוצה להציל את יערות הגשם לפרסם בטלויזיה שאנשים לא יכרתו את יערות הגשם.
יש גם יערות הגשם חיים כי: הם גם נושמי ם קמו אנוחנו והם מרגישים את הקאב שאתם אוסים להם אז בבקשה תפסיקו.

הסוף

יום שלישי, 9 במרץ 2010

אילת









אילת

אילת , עיר השמש העולה, העיר הדרומית ביותר בישראל,על חוף הים האדום, מפרץ אילת, ים סוף. גובלת בירדן במזרח ובמצרים בדרום. אוכלוסיית העיר בשנת 2009 מונה כ 47,000 איש.

אילת נוסדה בשנת 1952 וזכתה למעמד של עיר בישראל בשנת 1959. בעבר שמה של העיר אילת נקרא אום רשרש וכן גם נקראה עציון גבר . ראשיתה של העיר בשנות החמישים כישוב שנולד ובו בעיקר משרתי צבא הקבע ופועלים בנמל אשר בעיר אשר תרם רבות להתפתחותה של העיר. חשיבותה האסטרטגית של אילת כפתח אל ים סוף הזניק את פיתוחה של העיר ולאחר מלחמת 6 הימים עברו באילת רבים בדרכם אל חופי סיני.

התיירות לאילת ובעיקר תיירות הפנים התפתחה בעקבות החזרת חופי סיני לאחר הסכם השלום שנחתם עם המצרים. מלונות חדשים החלו להיבנות בעיר אילת בתחילת שנות השמונים והעיר הפכה פניה מעיר מעבר לסיני לעיר תיירות אשר עומדת בפני עצמה ובה בתי מלון מגוונים וברמה גבוהה. קפיצה תיירות זו המשיכה באילת גם בשנות התשעים בהם ניבנו עוד ועוד בתי מלון מפוארים . מלונות אלו הציעו בעיקר את מרכולתם לישראלים ולתיירות יהודית אשר הגיע מהתפוצות. בשנת 85 הוגדרה אילת כאזור עם פטור ממס ערך מוסף – אזור סחר חופשי. שנות ההתקוממות הפלסטינית לא הטיבו עם תיירות החוץ אל העיר ועיקר הנופשים באילת היו ישראלים אשר באו ליהנות במלונות העיר .

בעיר אילת ישנם כ 50 בתי מלון ובהם כ 13,000 חדרים לצד אטרקציות רבות ומרכזי בילוי עבור הנופשים בעיר.בעיר אילת מלונות רבים של רשת ישרטל ורשת פתאל וכן נציגות נכבדת של בתי מלון מכל הרשתות הגדולות בישראל , ביניהם : מלון הילטון ,מלונות רימונים , בתי מלון של רשת אטלס , מלונות שרתון ועוד...

אני ביקרתי באילת ישנו בבית מלון 3 ימים, הלכנו לבריכה שחינו, ראינו דגים, היה לנו מאוד חם!
הלכנו למסעדה, אכלנו, שתינו המסעדה הייתה מאוד יפה, היה אוכל מאוד טעים ולקינוח אכלנו הרבה גלידה.
אחר כך חזרנו לבית המלון, ישנו, ובבוקר נסענו הביתה.

יום שישי, 5 במרץ 2010

האים כדי לגדל חית מחמד בבית?

אני רוצה שהיה לי חתול כי: אני אוהב חיותקתנות.
וגדולות אני רוצה שיהיה לי חתול קטן הגדול אני גם אוהב את החתול שלי כי:
היא יפה נחמדה היא לא נושחת אותי.
זה ניקרה חתול יש לי 2 חתולים החתול ה1 היא קטנה וה2 היא גדולה אני אוהב את שתי הם
והגדולה נושחת.
אבל חמודה ומשקנה כי: יש חתולים שאוסים לה משהוא כואב.
והחתולה הקטנה היא לא נושחת אבל קצת מישקנה.
אסוף

יום חמישי, 4 במרץ 2010

חויה מחג פורים



אני לא האיתי בשום מקום רק בבית ובבית שחקתי במחשב,ובפלישתישן
לפמים אני קורא לפלשתישן פליזשן יש לי משחק שקורים גורמיטי.
ואימא שלי קנתה עוד גורמיתי אבל אין שם יותר גורמיטים ויש שם 4 ילדים
שהם אופחים לגורמיטים האלה ויש לי 2 גורמיטים.
אני כושב שאמא שלי תיקנה לי עוד גורמיט,אז יהיה לי 3 גורמיטים אז אני יצליך ואך שלי נתן לי דיסק.
לפליזשן ואבי אסה לי אמון דיסקים של משחקים.
וביום שני שאלחתי לחבר אבל חוץ מי זה שאבי לא אוסה לי דיסקים של משחקים
ואלחתי לחבר שלי ושיחקנו אז אבי לכך אותי הביתה.
אסוף

יום שישי, 19 בפברואר 2010

ירח שאינו זורח




היה לילה חשוך מאוד והרב של חלם חזר הביתה מתפילה.
בגלל החשכה לא הבחין הרב בבור היה בדרך
נפל הרב לתוך הבור ונפל בכול גופו.
למחרת,בשיבה השבועית של חכמי חלם,אמר אלתר החכלם: אסור שחלם תהיה חשוכה בלילות.
יש בזה סכנה נפשות.
מה עושים?
ישבו חכמי חלם שעה ארוכה,חשבו וחשבו,ובסוף קם ליזר,גדול החכמים ואמר: שמתי לב שישנם לילות בהם זורח ירח מלה ואז רב האור ואין סכנה להולכים,ואילו בלילות אחרים אין ירח כלל און שיש רק חלק ממנו,ואז שוררת חשכה.
כל החכמים נפאמו מדבריו.
וליזר המשיך ואמר: כל מה שצריך לעשות הוא ליתפוס את הירח כשהו מלא.
איך? שאלו כולם פה אחר.
ניקח גיגית מלאה מים בלילה בירח נעמיד אותו בחוץ .
ואז,כשניראה את הירח בתוכה ,נכנס את החבית וכך נשמור את היר ללילות חשוכים,אמר ליזר והכל התפלו מחכמותו הרבה.
ובאמצה החודש,כשירח זרח במלואו הם העמידו גיגית מלאה מים.
כשראו את הירח במים כיסו את החבית בסדינים ובשקים וקשרו אותם היטב,כדי שהירח לא יוכל להתחמק מהחבית.
מוסר ההשכל הוא שצריך לחשוב על פיתרון נכון.
מצחיק בסיפור שהם חשבו שהם יחולים ליתפוס את הירח.

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

הרשלה


הרשלה היה יהודי עני אבל הוא אהב בדיחה וצחוק והיה תמיד שמח.
פעם אחת נכנס למסעדה והזמין ארוחת-ערב.
בעלת המסעדה ראתה שהוא איש עני ואמרה שאין לה מה לתת לו.
אין לה כלום:לא מרק לא בשר,לא ביצים,לאכוס חלב וגם לחם אין לה.
הרשלה כעס מאוד.
הוא צעק פעמים אחדות: אם לא תיתני לי אוכל,אעשה כמו שאבי עשה.
האשה פחדה מאוד.
היא חשבה: מי יודע מה יעשה האיש הזה.
היא מהרה למטבח-והביאה להרשלה בשר ומרק.
אחרי שאכל את הכל בתאבון,שאלה אותו האיש: קדם צעקת שתעשה כמו שאביך עשה.
תגיד לי בבקשה: מה הוא עשה?
צחק הרשלה וענה: כאשר אבי היה רעב מאוד ולא מצא מה לאכל,הלך ושכב לישןבלי אכל...

יום שלישי, 16 בפברואר 2010

ג'וחא


ג'וחא אגר במסגד והוא ערבי.
יום אחד היה איש שקראו לו ג'וחא והוא שמה שיש קהל המתפללים אז הוא אלך אמר להם ברצינות לומר לכם?
למודי-הנסיון-כן אזמה הצורך לומר לכם?
נדברו המתפללים בינהם.
והמרו אם יבו ג'וחא שוב נישאל אותו שאלה ,יענו אחצי-כן וחצי יענו-לא.
כשבה ג'וחא וענו לו כך-אמר יאלה שאינם יודעים.

יום שני, 15 בפברואר 2010

חוויה הכנת עפיפונים


ביום[שישי] אני והכיתה שלי למדנו אם אבא של גילעד הוא הראה לנו איך אפשר לעשות עפיפונים הוא נתן לנו צורה של עפיפון אמר לכשור אם חוטים .
אז נתן לנו כרטון ואנו צריכים לצבוע לפי העפיפון שאוד לא מוכן ועשינו הוא
נתן לנו דבק ואנחנו האינו צריחים לקחת אם הצבע.
הדבק היה מגיל מאוד הידבקנו הוא נתן לנו נייר בכמה צבעים.
היה קשה אבל כיף נהנתי מאוד חבל שזה לא כול יום.......
והוא היה צריך לסיים לנו זנבות והיגיע צילצול אז סם ונתן חבילת חבלים.

הסוף

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

רפלקציה

למה צרכיך להגיב בבלוג
כש אנחנו ניחנסים בבלוג ואנחנו כותבים לחברים.
צריך להגיב בבלוג כי: החברים שלנו נהנים ליקראו את מה הדברים שכתבנו.

איך אנחנו מרגישים שמישהו מגיב לי בבלוג.
אני שמח כשה מגיבים לי בבלוג,זה נהים כשה מגיבים בבלוג.

האם אני אוהב\ת להגיב בבלוג?
אני אוהב להגיב בבלוג של החברים כי:אני שמח שקוראים לי את מה שאני כותב
בבלוג לחברים שלי זה יהיה נעים עם אני יגיב
לחברים שלי ועם הם יגיבו לי אני יגיב להם

יום שישי, 5 בפברואר 2010

לינקום או לא לינקום

היו חברות והן נהגו ללכת ביחד הלכוה ופיטפטו זיוית הלכה הלחה הביתה והבית היה רוחוק היא אגיעה הביתה והיא שתה ארבה מים .
זיוית הלך וקנתה גלידה וסיימה לאכול את הגלידה.
הלכה לליהי היייכ לירות את התחרות של ליהי ביקשה נעלי ספורט מי זיוית.
זיויתלא נתנה.ה
כך היא רצתה לינקום.


הסוף היה רע

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

נחל אלכסנדר


אני והכיתה שלי נסענו לנחל אלכסנדר.
היה פקק גדול.
היה כיף נהנתי מאוד.
ראינו צבים,דגים,ציפורים.
אני רוצה כול אזמן לינסוע לנחל אלכסנדר.
אולי אנחנו ניסע כל יום שלישי לנחל אלכסנדר עשינו לעצמינו מידליות שלצבים ונסענוהביתה בדרך חזרה שררנו שירים.
אסוף.

יום שישי, 29 בינואר 2010

ביקור חווה


אנחנו נסענו לחווה הבנו הרבה אוכל ראינו את עץ השקד ופרחים שתלנו עצים עם נענע ו היה ארבה בוץ
מילינו את הבוץ אציץ ונהנתי מאוד והגיה האותובוס אלינו ונסענו לבית הספר.

יום שישי, 22 בינואר 2010

נייר

ארבה אנשים מישתמשים בנייר והם מבזבזים נייר לא יהיה לנו אים שום דבר לינשום .
כי: הם מישטמשים בנייר זה רע מאוד צריך לא לבזבז נייר אתם מבזבזים.
אתם יודעים מה יחול ליקרות לאנשים?
אתם מישטמשים בנייר של עץ.

כריתת עצים






אני מבקש ממכם שלא תכרתו את העצים אנחנו האנשים לא נוכל לינשום בבקשה תפסיקו.
נא לישמור על העצים כי: הם נותנים לנו לינשום חמצן בלי העצים אנחנו לא יחולים לינשום על כריתת העצים בלי העצים אנו לא יחולים לינשום.

יום חמישי, 21 בינואר 2010

לחברי הטוב יורי

אתה מוזמן למסיבה אצל לבית שלי אולי נוכל את הפרות היבשות.
בואו היה כיף מאוד תבואו היה כיף אנחנו מחקים.

ליורי

מיני דניאל

יום שלישי, 19 בינואר 2010

למה צריך בלוג?

אני אוהב לכתוב במחשב במקום בדף
הכי כיף לעבוד במחשב .

חתולים

ראה תמונה בגודל מלאהיו 1,000 חתולים והיה איש אחד.
הוא הרג חתול אחד נשארו 999 והם
הרגו את מי שהרג את החתול והיה ילד
גדולים הוא אוציא אותם החוצה והוא אכיל
אחד שגדל חתולים קטנים ומתי שהם היו
אותם ובנה להם מיטות והילד קנה להם משחקים:ראה תמונה בגודל מלא
חוטים, כדורים והם חיו בריעים .
ו-4 חתולים שהם קאלה
אחד אמיץ,השני נחמד,והשלישי היה רגזן, הרביעי היה רגיל.
הסוף

יום שלישי, 12 בינואר 2010

על עצמי

אני לומד בבית ספר הוברמן אני גר עם אחותי,אבא שלי,אמא שלי,ואח שלי,ואחותי הגדולה וגם אני הולך לחברים ואנחנו משחקים ויש לי חתולים שקוראים להם מוסיה ולילי הם חתולים חמודים ונחמדים הסוף

יום בחיי

אני הלחתי לשחק במחשב ו שיחקתי באקולוקו ו במיקמק הלחתי לשחק במחשב של אך שלי שיחקתי ביריות ו ב מכוניות מרוצים.

אני והמישפחה שלי ישבנו בשולחן וקול אחד אכל סלתים ו סם לצלחת ביום שישי הלחתי לחבר ו היה לי כיף.

שיחקנו במחשב במישחק שלגיל עשרים,עד גיל ארבעים זה היה כיף אבל קשה מאוד אז בלילה הלכתי הביתה אתכלתי כמו בחיים הרגילים הסוף